. מפשפשין במקום החתן וכו'. פירשתי בקונטרס ובמקום שנהגו למשמש לא נהגו לייחד וכו' וכן פירש"י בבבלי דף י"ב וא"ת לפי מאי דאמרי' לעיל דאף שנתייחד עמה נאמן לאסרה עליו ואינו רשאי לקיימה א"כ מהני הפשפש שלא תיאסר עליו וי"ל כיון שאינה אסורה עליו אלא משום דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא אף כשפשפש ומצא נאמן לאסרה על עצמו. אך קשה מאי נ"מ שנאמן לאסרה עליו כיון שנותן לה כתובתה הלא בדעתו תלוי לגרשה. אלא ודאי דנפקא מיניה אם רוצה לחזור וליקח איתה לא שבקינן אותו כיון דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא בדבר שיש לחוש לאיסור א"כ במקום שפשפש ומצא נמי תיאסר עליו אם הוא אומר שהוא דם צפור דהא אמרינן בסמוך שאין הפשפש עדות ברורה. ע"כ נ"ל אפי' במקום שנהגו להתייחד נהגו לפשפש ועמ"ש בסמוך בד"ה היא אומרת וכו':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84