היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלים. כתב הרמב"ם פ"ז מה' תרומות הלכה כ' נשא שנייה היא אוכלת ועבדי מלוג שלה לא יאכלו. וכתב הכ"מ בפ' הבע"י אמרינן לר"י המשתמרת לביאה פסולה דרבנן אוכלת ומ"מ איני יודע מניין לה בנשואה ממש לומר כן ועוד מניין לנו דעבדי צ"ב שלה יאכלו. ול"נ דרמב"ם מפרש היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין בניחותא ואנחת לן חדא דאפילו נשואה אוכלת. ומאי דקשיא ליה מנ"ל דעבדי צ"ב יאכלו. לא ידעתי מאי איכא בינה ובין אלמנה לכה"ג דכתב הרמב"ם שם דעבדי צאן ברזל יאכלו מפני שהם של בעל שהן באחריותו א"כ אף בשנייה הדיך כן ועיין בטור א"ע סי' קט"ז:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 11 · הלכה 7 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84