לעולם אין הבעל לוקה ולא נותן מאה סלע עד שיסקלו העדים. כתבו תוס' בדף מ"ד ע"ב בד"ה הא לאו הכי וכו' נראה לר"י דלא בעי רב אדא למילף קנס ממיתה דכל היכא דלא מחייב מיתה לא מחייב קנס ע"כ. וקשה דכאן מפורש דילפינן קנס ממיתה וכל היכא דלא מחייבי העדים מיתה כגון שהעידו על קטנה אינו חייב קנס וכן מפורש לקמן בשמעתין דא"ר הושעיה ויאות וכו' ועיי' במ"ש תוס' דף מ' ע"ב בסד"ה הא לאו הכי וכו':
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קנס מאימתי הוא חייב. ר' יונה אמר בסוף ר' יוסי אומר משעה הראשונה. וקשה הא לעיל בפרקין אמרינן איפכא ר' יונה אמר משעה הראשונה ור' יוסי אומר בסוף. אף דאיכא לאוקמי האי דלעיל בקנס דאונס ומפתה והך דהכא במוציא שם רע מ"מ קשיא מ"ש הכא ומ"ש הכא. בשלמא לר' יוסי לא קשיא דדרש ונתן לנערה ונתן לאבי הנערה מלמד שאין האב זוכה באונס ומפתה אלא משעת נתינה וכדדריש רשב"י לעיל בפרקין אבל במוציא שם רע דלא כתיב קרא זוכה מיד אלא לר' יונה קשיא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84