שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 2

א"ל אייתי רשב"ל וכו' ואפיק מינה. פירשתי בקונטרס דסובר כר"ע וכו' וכ"ה בבבלי בפרקין. וקשה הא אמרי' בסמוך בטעה בשיקול הדעת לכ"ע אינו חוזר והיינו בפלוגתא דתנאי או אמוראי וכדפירשתי בקונט' א"כ למה החזיר רשב"ל הדיך לכך נ"ל דרשב"ל מפרש לכושל דאמר ר"ט היינו כושל שבראיה וע"ז הוציא רשב"ל מיד האשה דה"ל טעות בדבר משנה ור"י פליג בתרתי דמפרש לכושל בגופו וקסבר נמי טעות בדבר משנה אינו חוזר ובבבלי בפרקין דף פ"ד גרסי' דון דייני כר"ט ואהדריה רשב"ל לעובדא א"ל ר"י עשית כשל תורה לימא בהא קמיפלגי דמ"ס טעה בדבר משנה חוזר ומ"ס אינו חוזר לא דכ"ע טעה בדבר משנה חוזר והכא בהא קמיפלגי מ"ס הלכה כר"ע מחבירו ולא מרבו ומ"ס אפי' מרבו. וק"ק הא בשיקול הדעת טעה והל"ל דבטעה בשיקול הדעת פליגי ופירש"י דחוק ע"ש. גם הא דמסיק לכ"ע טעה בדבר משנה חוזר דלא כסוגיין דקאמר ר"ז דפליגי ר"י ורשב"ל ואפשר לומר דה"ק מהכא אין להוכח דפליגי בטעה בדבר משנה אבל מודה להירושלמי דפליגי מפורש בטעה בדבר משנה. ומצינו כיוצא בזה בבבלי פ' אע"פ דף נ"ט ע"ש. אך קשה א"כ ר"י סובר טעה בדבר משנה אינו חוזר וכל הפוסקים פסקו דחוזר וי"ל שסמכו אסוגיא דבבבלי בסנהדרין פ"ד דף ל"ג דהרבה אמוראי בתראי דסברי דחוזר ע"ש: