1גמרא, הכניס שבלין לעשות מהן עיסה אוכל מהן עראי.אף אחר שכבר נגמרו לאכילת עראי ע"י דישה מ"מ כיון דהכניסן בשבלים שרי כדאיתא פ"ק דפסחים (דף ט ע"ב) מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ.ורש"י ז"ל פירש כל זמן שלא דשן ולא נגמרה מלאכתן, ואינני מבין: