כתב הטור הטעם כדי שיזכור ולא יבא לידי סחיטה ומשום כבוס נמי ליכא כיון שהוא דרך לכלוך במים:
לשון ריא"ז
כשעובר במים לא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו שלא יראה כנושא משא:
לשון ריא"ז
כשעובר במים לא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו שלא יראה כנושא משא:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על יומא · דף 2a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויש אוסרין בכלי חרס אפילו רקין לפי שבולעין הרבה וכשמצטנן בהם פולטין מה שבלעו וחשיב רחיצה:
לשון ריא"ז
מותר להצטנן ביוה"כ בפירות הקרין ובכלי כסף ואם יש בהן מים אסורין להצטנן בהן בין שהן מלאים בין שהן חסרין לפי שדרכן להחליק המים בהן ושמא ישפכו המים עליו וכן כלי חרס שיש בהן מים לפי שהן מזיעין והרי הוא כנוגע:
לשון ריא"ז
מותר להצטנן ביוה"כ בפירות הקרין ובכלי כסף ואם יש בהן מים אסורין להצטנן בהן בין שהן מלאים בין שהן חסרין לפי שדרכן להחליק המים בהן ושמא ישפכו המים עליו וכן כלי חרס שיש בהן מים לפי שהן מזיעין והרי הוא כנוגע:
ונראה בעיני שלא התירו לצאת בסנדל של שעם אלא כשהוא לח אבל אם היה יבש הרי הוא כעץ ואסור לצאת בו ביוה"כ כמבואר בקונט' הראיות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 880fa032c757c33c30e41a4f0d6743695c376ea2616accbe6506d452be773d4d