סמ"ג כתב בשם ריב"ש דאין איסור דאורייתא אלא אכילה ושתיה אבל שאר ענויין דרבנן ומיי' כתב דהני ענויין הם דאורייתא וטור כתב וכולהו נפקא לן מקראי ומיהו אין חיוב כרת אלא במלאכה ואכילה ושתיה אבל בהנך אין בהם כרת ואע"ג דנפקא מקראי אסמכתא בעלמא נינהו:
לשון ריא"ז
יוה"כ אסו' באכיל' ובשתי' וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה שכולן בכלל עינוי ואינו ענוש כרת אלא על אכילה ושתיה בלבד שעיקר עינוי ' אכילה ושתיה הוא:
לשון ריא"ז
יוה"כ אסו' באכיל' ובשתי' וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה שכולן בכלל עינוי ואינו ענוש כרת אלא על אכילה ושתיה בלבד שעיקר עינוי ' אכילה ושתיה הוא: