בן יהוידע על עירובין · דף 86a

רַבִּי, מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, וְרַבִּי עֲקִיבָא, מְכַבֵּד עֲשִׁירִים. אף על גב דרבי עקיבא קדים לרבי, נקיט לרבי ברישא משום דגבי רבי הוי חידוש טפי, שהיה לו עושר גדול ונשיאות מאבותיו ואבות אבותיו.

אֵימָתַי "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים"? בִּזְמַן שֶׁ"חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ" (תהלים סא, ח). נראה לי בס"ד לפני אותיות 'אלקים' יש אותיות 'במוכ"ן' לרמוז כי כאשר ברא אלקים את הַטֶּבַע [86] שהוא מספר שם אֱלֹקִים [86], עשה הקב"ה כח הכנה בכל הנבראים להוציא פרי בכל שנה עד סוף העולם, ולכן גם בארץ נתן כח מששת ימי בראשית שתוציא יבולה בכל שנה ושנה עד הסוף כל הדורות. נמצא מה שזורעין בארץ קב ומוציאה שני קבים, מוציאה הברכה מן הכח הנתון בתוכה בפקדון מששת ימי בראשית, ולכן בעבור פוסקי צדקה ואינם נותנים, ובעבור ביטול תרומות ומעשרות יהיה עצירת גשמים, מדה כנגד מדה, אם זה לא נתן הצדקה ותרומה ומעשר שהם בפקדון אצלו, אז גם הארץ לא תתן כח המופקד בתוכה.
וזהו שדרש אֵימָתַי 'יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים'? דהיינו יתיישב ויבנה במוכן לו אשר נרמז לפני אותיות שם אלקים הוא כאשר חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ.
והנה רש"י ז"ל פירש 'מַן' לשון מזונות. ונראה לי בס"ד מַן קאי על מן שירד לישראל במדבר, והכונה שיעשו העשירים חסד עם העניים בכבוד ונקיות כמו מן שירד לישראל בכבוד ונקיות. גם עוד כמו מן שאכלו ישראל שהוא נקי מחמס וגזל כן הצדקה יעשוה בממון נקי. גם עוד כמו שהיו לוקטים את המן בלי טורח כן העניים יקבלו הצדקה בלי טורח.