קריאה במקור

ביאור שטיינזלץ על גיטין · דף 27b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

בזמן שהבעל מודה מיהת [על כל פנים] יחזיר לאשה, ואפילו אבד הגט לזמן מרובה! ומשני [ומתרץ]: כאן במקום שהשיירות מצויות — לא יחזיר, כאן במקום שאין השיירות מצויות — יחזיר.

איכא דאמרי [יש שאומרים] בדברי ר' זירא שבמקום שהשיירות מצויות לא יחזיר: והוא, דווקא שהוחזקו שני אנשים בשמות שווים באותה עיר הוא שלא ליהדר [יחזיר], והיינו [וזהו] כשיטתו של רבה; ואיכא דאמרי [ויש שאומרים]: אף על גב [אף על פי] שלא הוחזקו בשמות שווים לא ליהדר [יחזיר] במקום ששיירות מצויות, ופליגא [וחלוקה] שיטתו של ר' זירא על זו של רבה.

ומבררים: בשלמא [נניח] שרבה לא אמר כר' זירא ולא הקשה כמוהו מן הברייתא, אלא מן המשנה בבבא מציעא, כי מתניתין אלימא ליה לאקשויי [משנתנו, משנת רבי, חזקה לו יותר להקשות ממנה], שנוסחתה מדוייקת וברורה מאשר זו של הברייתא. אלא ר' זירא מאי טעמא [מה טעם] לא אמר כרבה ומדוע לא הקשה מן המשנה?

ומשיבים: אמר [יכול היה לומר] לך ר' זירא, מי קתני [האם שנה] במשנה במפורש: אם אמר "תנו" — נותנין ואפילו לזמן מרובה? הרי לא למדנו זאת אלא מדיוק, ואם כן דלמא [שמא] אתה צריך לדייק באופן אחר: אם אמר "תנו" — נותנין, אבל רק כדקיימא לן [כפי שמוחזק לנו במשנתנו] — לאלתר [מייד], ולא לאחר זמן.

ר' ירמיה אמר: אפשר לתרץ את הקשיים הללו באופן אחר, ולהעמיד את המשנה בבבא מציעא ואת הברייתא, המתירות להחזיר גט שנפל כגון דקאמרי [שאומרים] העדים שחתומים על שטר זה: מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון, וממילא אין לחשוש שמא של אחר הוא.

ושואלים: אי הכי, מאי למימרא [אם כך, מה צורך לומר זאת], הרי פשוט שיחזיר, שהרי ברור שהוא של זה! ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר] ליחוש דלמא איתרמי [נחשוש שמא הזדמן] גט אחר שבו שמא [שם] של המגרש והמגורשת כשמא [כשם] של המגרש והמגורשת, ושמות עדים כשמות עדים של גט זה, ובעצם עדים אחרים הם, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שלכך אין חוששים.

רב אשי אמר: מתי יחזיר — כגון דקאמר [שאומר] המאבד: נקב יש בו בצד אות פלונית, דהוה ליה [שהריהו] סימן מובהק, ועל סימן כזה ודאי יש לסמוך. ומעירים: ודוקא כשאמר שהנקב בצד אות פלונית, דהוה ליה [שהריהו] סימן מובהק מתיר רב אשי להחזיר את הגט, אבל אם אמר: נקב בעלמא [סתם] היה שם, ולא אמר היכן בדיוק היה — לא יחזירו את הגט, לפי שאין זה סימן מובהק.

ומסבירים: מספקא ליה [מסופק היה לו] בענין ההסתמכות על סימנין אי דאורייתא אי דרבנן [אם הם מן התורה אם הם מדברי סופרים] להחזיר אבידה על פיהם. ומשום כך לא רצה לסמוך על סימנים סתם, אלא רק על סימן מובהק שלכל הדעות אפילו מן התורה הוא מועיל.

מסופר: רבה בר בר חנה אירכס ליה גיטא בי מדרשא [אבד לו גט שהביא, בבית המדרש], אמר: אי סימנא [אם סימן] יבקשו ממני — אית לי בגויה [יש לי בו], אי טביעות עינא [אם משום טביעת עין] שאני מכיר אותו — אית לי בגויה [יש לי בו]. אהדרוה ניהליה [החזירוהו את הגט לו]. אמר בסוף: לא ידענא [אין אני יודע] אי [אם] משום סימנא אהדרוה [הסימן החזירו לי], וקסברי [וסבורים הם] שסימנים הם דאורייתא [מן התורה], אי [אם] משום טביעות עינא [טביעת עין], ומצד זה דוקא צורבא מדרבנן [תלמיד חכם] סומכים על מה שאומר שהוא מכירו בטביעת עין, אבל אינש בעלמא [אדם סתם] לא יחזירו לו על סמך זה.

א שנינו במשנה שאם מצאו לאלתר — כשר, ואם לאו [לא] — פסול. תנו רבנן [שנו חכמים]: איזהו, מה נחשב שלא לאלתר? — ר' נתן אומר: ששהה זמן כדי שתעבור שיירא באותו מקום ותשרה (תחנה) בו. ר' שמעון בן אלעזר אומר: כדי שיהא אדם עומד ורואה שלא עבר שם אדם אחר. ויש אומרים: שלא שהה אדם שם. רבי אומר: זמן מספיק כדי לכתוב את הגט. ר' יצחק אומר: זמן כדי לקרותו. אחרים אומרים: כדי לכותבו ולקרותו.

ומוסיפים: ואפילו שהה זמן רב ויש בו סימנין, בגט — מעידים עליו וכשר הגט, ובאלו סימנים מדובר — כגון דאמרי [שאומרים]: נקב יש בו בצד אות פלונית. ואין מעידין על סימני הגוף של הגט — סימנים כלליים, כגון דאמרי [שאומרים]: הגט הוא ארוך, וכן גוץ [קצר], משום שאין אלה נחשבים כסימנים מובהקים.

מצאו את הגט קשור בכיס, או בארנקי, או בטבעת המוכרים לו,

על הנוסח והמהדורה

מהדורה: William Davidson Edition - Hebrew
רישיון המהדורה: CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה: https://korenpub.co.il/collections/koren-talmud-bavli-1
הערות המהדורה: Hebrew from The William Davidson digital edition of the Koren Matanel Talmud Bavli by <a href='/adin-even-israel-steinsaltz'>Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz</a> שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 52c76d04cbc7b9ebc51bcbc3afea90856d4c20fe445081cf474381b4fa45da1e