בד"ה דאמר רב הונא כו' ונ"מ שאם היה כהן מקריב שלא כו' דרחמנא נמי נינהו הוי קרבן כשר ואי הוה דוקא שלוחי דידן כו' עכ"ל וכצ"ל לפי דברי התוס' בפ"ק דיומא ע"ש והתם בנדרים ודאי לענין מודר הנאה קמבעיא כדאמר בהדיא התם ואי נמי דשלוחי דרחמנא נמי נינהו כיון דשלוחי דידן נמי נינהו אסור במודר הנאה ולא קמיבעיא ליה להתיר במודר הנאה אלא אי שלוחי דרחמנא דוקא נינהו אלא דרב הונא דהכא לא נ"מ הכא לענין מודר הנאה כלל אלא לענין מקריב שלא לדעת הבעלים דלמאי דקאמר שלוחי דרחמנא נמי נינהו כשר שלא לדעת בעלים ואי הוה דוקא שלוחי דידן כו' ודו"ק:
קריאה במקור
חדושי הלכות על קידושין · דף 23b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בד"ה ורא"א כל כה"ג כו' דמשמע מהתם דהלכה כרב ששת ולא כר"א כו' עכ"ל דלר"א רב לא סבר כר"מ אלא כרבנן ושמואל דלא כמאן ועיין בזה באורך ברא"ש וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 108173358fed27d17f62dd5420be00295fc72755fff194561a365b4063266aea