יציאת העבד בראשי אברים נוהג בכל מקום ובכל זמן ומיהו קנס הוא וצריך בית דין מומחין לפיכך אין דנין אותו עתה שהרי אין מקבלין עדות לדונו ואם יודה מעצמו פטור אע"ג שהוא תפוש שהרי הוא מוחזק בגופו אפ"ה כתב הראב"ד שאינו מועיל ואם יודה יפטר אבל הרמב"ן כתב שאין הודאתו פוטרת אלא בב"ד והאידנא ליכא ב"ד מומחין וה"ל כמודה חוץ לב"ד שאינו פטור מקנם הלכך כיון שהוא תפוס מהני אע"פ שמודה וכן היא מסקנת הרא"ש:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על קידושין · דף 9a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כתב מיי' בכל אלו אינו יוצא לחירות עד שיעשה האדון בכוונה לפיכך כוון לזרוק אבן לבהמה ונפלה בעבד וחתכה אצבעו או הפילה שינו אינו יוצא לחירות וכן הושיט ידו למעי שפחתו וסימא עין עובר שבמעיה אינו יוצא לחירות אבל אם היה רבו רופא ואמר לו כחול עיני וסמאה יוצא לחרות שהרי כוון לאבר ולדעת התוס' גם בזורק אבן לבהמה ונפלה בעבד יוצא לחירות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88090ece41f0c4f0014aa43d17b01a4754ac543380e4ab9a6646c81052ef6cd3