לשון ריא"ז הממזר אסור בעובדת כוכבים שהרי הוא בכלל לא תתחתן כמו שבאר מז"ה ומותר בשפחה שנאמר לא יהיה קדש בבני ישראל הכשרים ולא הפסולין והרי הוא יכול לטהר את זרעו בענין זה כיצד ממזר נושא שפחה והולד עבד שחררו הרי הוא בן חורין וכשר לבא בקהל:
וכל הארצות סתמן בחזקת כשרות הן עומדות ואיש או אשה שבאו לינשא א"צ לבדוק אחריהן כ"כ אבל רש"י פי' איש שבא לינשא צריך לבדוק אחריו קודם שישיאוהו וכן כתב הרמ"ה ופי' הא דאמר כל המשפחות בחזקת כשרות הן עומדות היינו מאן דאית ליה חזקת כשרות א"צ לבדוק אחריו אבל מאן דלית ליה חזקת כשרות כגון שאין משפחתו ידועה צרי' ראיה ליוחסין ואין עד אחד נאמן אע"פ דלא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולין ה"מ פסולי כהונה אבל פסולי קהל אם בא לישא ישראלית לא שבקינן עד דמייתי ראיה שמא עבד הוא ולטור נראה דלישנא דכל המשפחות בחזקת כשרות אינו משמע כדבריו דאיירי כמאן דאית ליה חזקה ור"י פי' שא"צ בדיקה אלא לכהונה ודקתני הנושא אשה צריך שיבדוק בד' אימותיה פי' שאין בנו כשר לשמש על המזבח ואין בתו כשרה לכהן המשמש על המזבח אא"כ ישא אשה בדוקה ואפילו לכהונה דוקא האיש בודק אחר האשה אבל אשה כהנת א"צ לבדוק אחר האיש שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין אבל ליוחסין שאין בו צד כהנת לא בעי בדיקה ע"כ ומשמע מדבריו דליוחסי כהונה בעי בדיקה וכן כתב מיי' כי הכהנים בזמן הזה בחזקת כהנים הם ואינם אוכלים אלא בקדשי הגבול והוא שיהיה תרומה של דבריהם כגון חלה ותרומה בזמן הזה אבל תרומה של תורה אין אוכלין אותה אלא כהן מיוחס ואי זהו כהן מיוחס שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן ופלוני בן פלוני הכהן בן איש שא"צ בדיקה והוא ששימש ע"ג המזבח שאילו לא בדקו הב"ד הגדול אחריו לא היו מניחין אותו לעבוד ע"כ ונראה דאפי' ליוחסי כהונה א"צ בדיקה דהא מסיק על ההיא משנה דהנושא אשה צריך לבדוק בד' אימותיה אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים כל המשפחות בחזקת כשרים הן ואמר רב אחא בר גוריא אם קרא עליו ערער צריך לבדוק אחריו אלמא דמסתמא אין צריך שום בדיקה ומיהא אפשר אע"ג דלחכמים א"צ בדיקה הלכה כסתם משנה שצריך בדיקה לכהונה באשה: