כתב מיי' האומר לאשתו בפני עדים אל תסתרי עם איש פלוני ויש עדים שנכנסה עמו בסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לבעלה עד שתשתה ואם מת קודם שישקנה אין לה כתובה לא עיקר ולא תוספת אע"פ שלא מצאו עליה דבר מכוער שאין לך דבר מכוער יותר מזה ובזמן הזה שאין לנו מי סוטה אסורה לו עולמית ותצא בלא כתובה שהרי מעשיה הרעים גרמו לה להאסר. אמר לה בינו לבינה אל תסתרי עם איש פלוני וראה אותה שנסתרה ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לו בזמן הזה שאין לנו מי סוטה וחייב להוציאה ויתן לה כתובה ואם הודיתה שנסתרה אחרי שהתרה בה תצא בלא כתובה לפיכך משביעה על זה ואח"כ נותן לה כתובה:
שאלה להרא"ש ששאלת ראובן השביע לאשתו שלא תדבר לפלוני ולא תכנס עמו לבית הסתר וקבלה שבועתו בפני עדים לזמן קצוב אם עברה על שום דבר משבועתה אם אבדה כתובתה. תשובה אם נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה בב' עדים אסורה לבעלה ותצא בלא כתובה ודוקא שיש שני עדים שנסתרה אבל נסתרה עמו בעד אחד אינה אסורה וכן אם לא נכנסה עמו לבית הסתר אלא דברה עמו לא נאסרה מכח הקנוי והסתירה אבל מ"מ עוברת על דת היא כיון שנשבעה שלא לדבר עמו ועברה ודברה עמו יוצאת בלא כתובה ודוקא שהתרו בה תחלה אם תעברי על שבועתך תפסידי כתובתיך אבל אם לא התרו בה לא הפסידה כתובתה:
שאלה להרא"ש ששאלת ראובן השביע לאשתו שלא תדבר לפלוני ולא תכנס עמו לבית הסתר וקבלה שבועתו בפני עדים לזמן קצוב אם עברה על שום דבר משבועתה אם אבדה כתובתה. תשובה אם נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה בב' עדים אסורה לבעלה ותצא בלא כתובה ודוקא שיש שני עדים שנסתרה אבל נסתרה עמו בעד אחד אינה אסורה וכן אם לא נכנסה עמו לבית הסתר אלא דברה עמו לא נאסרה מכח הקנוי והסתירה אבל מ"מ עוברת על דת היא כיון שנשבעה שלא לדבר עמו ועברה ודברה עמו יוצאת בלא כתובה ודוקא שהתרו בה תחלה אם תעברי על שבועתך תפסידי כתובתיך אבל אם לא התרו בה לא הפסידה כתובתה: