כך פירש ר"ח בלשון אחד דאינה מקודשת ובלשון אחר פירש דהלכה כרבא ורבינא דאמרי מקודשת ועל התירון שמתרץ בפרק הנושא אין לסמוך וכן נראה דעת סמ"ג ובסדר תנאים ואמורחים כתב יד רבינו יוסף טוב עלם כתוב רבינא ורב אשי הלכה כרבינא וכן פסק בה"ג הלכה כרבא ורבינא דאמרי מקודשת אבל ר"י רגיל לפסוק בכל מקום כרב אשי לגבי רבינא דתרווייהו אמוראי בתראי הוו ורב אשי גדול מרבינא הוה כדאמר ליה רבינא לרב אשי בפרק הדר אנא נמי תלמיד חבר דמר אנא וכתב הרא"ש וכיון דאיפליגו בה רבוותא עבדינן לחומרא וכן כתב הרמ"ה דמקודשת מספק וכתב עוד אע"פ שהשטר פסול לקדש בו שמין הנייר אם יש בו שוהפרוטה מקודשת ואם אין בו שוה פרוטה הוי ספק קדושין:
לשון ריא"ז
כשם שגט אשה צריך לכותבו לשמה שנאמר וכתב לה לשמה כך שטר קדושין צריך לכותבו לשמה ואם כתבו שלא לשמה וקדשה בו אינה מקודשת ואם יש בנייר שוה פרוטה [מקודשת] כתבו לשמה שלא מדעתה וקדשה בו מדעתה הרי הלכה זו מסופקת והולכים בה להחמיר שאם פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר צריכה גט משניהם כמב"ה:
לשון ריא"ז
כשם שגט אשה צריך לכותבו לשמה שנאמר וכתב לה לשמה כך שטר קדושין צריך לכותבו לשמה ואם כתבו שלא לשמה וקדשה בו אינה מקודשת ואם יש בנייר שוה פרוטה [מקודשת] כתבו לשמה שלא מדעתה וקדשה בו מדעתה הרי הלכה זו מסופקת והולכים בה להחמיר שאם פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר צריכה גט משניהם כמב"ה: