מטה חדא הואי כתבו התוספות ופלטי ן' ליש שנעץ חרב בינו לבינה איכא למימר שרחוק ממנה היה ביותר והיה פתוח לר"ה שלא היה משום יחוד וכו'. וראיתי להרב מקראי קדש דף ס"ה שכתב דכפי דברי התוספות הללו מאי קשיא ליה להרשב"א בתשובה דאחר שנתיחדה עם פלטי איך החזירה דוד דהא לא נתיחדה עם פלטי וכ"כ בישרש יעקב דף קל"ז. ואפשר לומר דהרשב"א ימאן לומר כדברי התוס' כי רחוק הוא מאד שינהוג כן פלטי בן ליש לישן עמה תדיר בפתח פתוח לר"ה בימי שאול כי ירא פלטי משאול לעשות כן בפרסום תדיר ליזהר אפילו מיחוד. ועוד אפשר לומר דהרשב"א סבר כדעת הרמ"ה דאם גס בה אף כשפתח פתוח לר"ה איכא יחוד ועוד הארכתי בזה בספרי הקטן ברכי יוסף א"ה סי' טו"ב וע"ש בסי' ז' אות ח':
קריאה במקור
פתח עינים על שבת · דף 13b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f91ba45d8b0e479f727d785561f1cdf20cd223c2a53a1e0208ba7b27203d4af1