וההוא יומא במאי מנכר ליה בקדושא ואבדלתא. שמעתי משם הרב כמהר"ר ישועה זיין זלה"ה שפירש בזה כונת הכתוב אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג. הכונה מי שהיה הולך וטעה וז"ש אם תשיב משבת רגלך אם לא ידעת בהלוך רגליך וטעית וחזרת מזמן שבת בבלי דעת יום שבת הדין הוא שיוכל לעשות כל יום מלאכה ואפי' ביום שמשמר לשם שבת כמבואר בסוגיין וז"ש עשות חפציך ביום קדשי אתה מותר לעשות חפציך ביום קדשי בין יום שבת האמיתי בין יום שקבעת לעצמך. וכי תימא במה מנכר יום שבת שקבעת אתה. לזה אומר וקראת לשבת ענג כלומר בקדוש שתקרא לשבת ענג וכן בהבדלה לכבוד שבת וזה די שיוכר יום שבת שקבעת:
קריאה במקור
פתח עינים על שבת · דף 69b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f91ba45d8b0e479f727d785561f1cdf20cd223c2a53a1e0208ba7b27203d4af1