בהמה בגימט' חמשין ותרתין הוו. ראיתי להרב ישרש יעקב ביומא דף נ"ד דאיתא התם נמי זה המאמר שהקשה מנ"ל גימט' אימא כפשטה ותירץ משם מהר"י פינטו דהול"ל ועד בהמה וכתיב עד לדרשא עכ"ל ותימא על שני המאורות הגדולים דהרי בקרא כתיב ועד בהמה ואין לו' דט"ס נפל בדבריהם כאשר יראה המעיין. גם מה שתירץ הרב מהרח"א שם דעד בהמה יתר דכבר אמר ולא שמעו קול מקנה והול"ל ועד עוף וכו' יש להשיב דברישא כתיב ולא שמעו קול מקנה על שמיעת קול והדר אמר טעם בלי נשמע קולם הוא דנדדו הלכו. והנכון מ"ש שם משם הרי"ף דהול"ל מבהמה ועד עוף חדא דבמקנה קאי. ותו דהוי זו ואצ"ל זו והול"ל מבהמה ועד עוף דהוי זו אף זו דאף במשנה ובריתא אין לומר זו ואצ"ל זו כי אם מדוחק וכ"ש בקרא משום הכי לדרשת גימטריא אתא:
קריאה במקור
פתח עינים על שבת · דף 145b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f91ba45d8b0e479f727d785561f1cdf20cd223c2a53a1e0208ba7b27203d4af1