שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 8 · הלכה 8 · Segment 3

המסולדת בבנה. בבבלי יבמות דף ע"ו גרסי' א"ר הונא נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה ופירש"י המסוללות דרך תשמיש זכר ונקבה משפשפות נקבתן זה לזה וכן הסוללת בבנה קטן דסנהדרין. וקשה הא בסנהדרין דף ס"ט גרסי' המסוללת בבנה קטן והערה בה בש"א פסלה וב"ה מכשירין. מדקתני והערה בה משמע דמעיקרא לא היא דרך תשמיש אלא פריצות בעלמא. ואפשר לפרש דגם כוונת רש"י כן הוא שהיא הפריצות דרך תשמיש. מיהו פי' ריב"ן דמייתי תו' שם ביבמות קשה דודאי גבי המסוללת בבנה קטן לא איירי בענין ש"ז דהא עדיין לא הערה בה. ורש"י פי' שם בסנהדרין ופסלה מן הכהונה משויא לה זונה דהעראה כגמר ביאה ומיהו מיתה לא מיחייבי כגון שלא התרו בהן וקשה לפי' א"כ ה"ל לפלוגי אכל הני דתנן במתני' דנדה פ' יוצא דופן בן ט' שנים ויום אחד הבא על יבמתו קנאה וכו' ולמה פליגי גבי פסול כהונה דוקא ונ"ל אף ב"ש דפסלי אינו אלא מדרבנן ומשום יחוס כהונה והא דילפי מדורות הראשונים כמפורש שם בגמרא אינו אלא אסמכתא בעלמא דע"י נס ילדו בפחות. ותדע דמסיק דבצלאל הוי בן י"ג שנה מדקרי ליה איש וקשה הא בדורות הראשונים אפי' בפחות מזה יש לקרות איש שהרי ילדו קודם ט' אלא ודאי שאין ראיה מנידה זו כיון דהי' ע"פ נס ותו' כ' שם ע"א בד"ה בידוע וכו' דבגמרין משמע דאין גדלות פחות מי"ג ע"ש ולפמ"ש לק"מ. ותירוצם דחוק. וע"ש במהרש"א. ודוחק לפרש דבדי תו' בפירושו דקאמרי דאפי' כי אזלא בתר דורי' דהשתא וכו'. משמע דהדבר ספק והדרא קושיתי לדוכתא וצ"ע: