שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 2

דרשב"א היא. בבבלי גרסי' א"ל כנסי שט"ח זה או ששלפתו מאחוריו קראתו והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך דברי ר' רשב"א אומר לעולם אינו גט עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטיך. ולא פירש הלכתא כמאן. מיהו נראה דפליג אירושלמי ומוקי למתני' כר'. מדפריך אמתני' כי א"ל הא גיטיך מאי הוי ה"ל כטלי גיטיך מע"ג הקרקע ומשני אימא כששלפתו מאחוריו. ואס"ד דמתני' איירי לבתר שנטלו הימנו אומר לה הא גיטיך פשיטא דמהני. ולכך מוקי לה בששלפתו מאחוריו ודלא כמ"ש בקונט'. ורש"י פי' שלפתו גרסי' בברייתא. והיינו משום דקשיא ליה א"כ מאי סייעתא מייתי מברייתא. ולפמ"ש אין אנו צריכין להגיה בברייתא גם בתוספתא ליתא. אלא דמייתי סייעתא דמתני' כשאומר לה הא גיטיך סגי וא"צ לחזור וליטלה הימנו דהא ר' הוא דסבר הכי ומסתמא מתני' כוותיה אתיא. ובל"מ כ' פ"א מה"ג ואם א"ל אח"כ הא גיטיך ה"ז גט. דין זה מוכרח בגמ' וליכא מאן דפליג עליה ע"כ והא ודאי ליתא דהא רשב"א פליג עליה וגם הירושלמי מוקי למתני' כוותיה. ובפ"ק דמכלתין דף ב' ע"א מבואר דר"י כרשב"א ס"ל ועמ"ש בקונט'. ובתו' שם בד"ה ור"י כרשב"א וכו' כתבתי להרמב"ן דמוקי משנתינו במדבר על עסקי גיטה איירי אף בפ"נ לא מהני אע"ג דעסוקים באותו ענין ע"ש. ואם תיקשי לך עד כאן לא מהני הכא מדבר על עסקי גיטה אלא באומר כנסי שט"ח זה אבל באומר סתם מהני א"כ בפ"נ מהני אף לתירוצא קמא תריץ רשב"א דקאמר לעולם אינו גט וכו' משמע דלעולם אינו גט אפי' מדבר על עסקי נתינה עד שיאמר בשעת נתינה הא גיטיך. ועיין במ"ל פ"ג מה"ג שכתב דתירוצא דהרמב"ן עיקר ע"ש. ואני הוכחתי בתו' פ"ק ה"א בד"ה ור"י וכו' דתירוצא בתרא עיקר ע"ש: