שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 3

לית הדא פליגי על דר"י. עיי' בקונט'. והרשב"א כ' לית הדא פליגא על דר"י פי' בניחות' וכו' ע"ש. והגהתי בקונט' הוא ע"פ הירושל' דקידושין פ"ק הלכה ד'. אך גם שם הגהתי דר' יוחנן אמר הראשון חייב וכ"ה בבבלי פ' המפקיד. ונראה דהבבלי לית ליה הך טעמא משום תנאי בגיטין דהא קאמר היכא דנפקא לאפי' ויהבי ליה חפץ והדר שקלי מיני' גיטא לכ"ע גיטא מעליא הוי ולא חיישינן לתנאי וזה ראי' למ"ש תוס' בפרקין. בד"ה כאן וכו' ע"ש ודלא כמ"ש הרשב"א בחידושיו. מיהו לסברת הרשב"א י"ל דר"י ודאי לית ליה הך טעמא משום תנאי בגיטין אבל רב סובר כן:

מה נפיק מביניהון. וא"ת הא נפקא מיניה טובא למ"ד משום תנאי גיטין איכא למימר בעלמא שומר שמסר לשומר הראשון פטור וי"ל דמקשה מאי בינייהו לענין גיטין גופא:

מה בין גיטין לקידושין וכו'. כ' המרדכי ר"פ האיש מקדש פסק הקדוש מרוד"ש העושה שליח לקדש לו אשה ומסר לו הטבעת לקדש אפי' איתנס בדרך אינו יכול לעשות לו שליח אחר משום דמילי נינהו ומילי לא מימסרן לשליח ואע"ג דגבי גט קיי"ל שליח עושה שליח ולא הוי מילי משו' מסירת הגט ה"נ הא איכא מסירת הטבעת לא דמי דגבי גט לא הוי מילי שהרי השליח יכול לגרש' בע"כ אבל שליח הקידושין אם לא תאבה האשה אינה מקודשת הלכך ה"ל מילי ע"כ. הנה דברי הקדוש אלה הן הן דברי הירושלמי. וכ"פ בש"ע א"ע סי' ל"ו סעי' ה'. אבל הרמ"א כ' סי' ל"ה סעי' ו' י"א שליח ראשון עושה שליח שני וכו' ע"ש. וגם זה מדברי המרדכי ס"פ התקבל. והב"ח כ' סוף סי' ל"ה ויש לתמוה דאמרי' בקידושין ושילח ושלחה מלמד דשליח עושה שליח אשכחן בגירושין בקידושין מנ"ל ת"ל ויצאה והיתה וכו' מבואר דהתלמוד משוי קידושין לגירושין וכו' ודוחק לומר דס"ל לענין שליח עושה שליח לא ילפי' מגירושין דקידושין ה"ל מילי וכו' דמנ"ל הך סברא הרי לא אשכחן דבר זה בתלמוד גם פשט ההיקש משמע דלגמרי מקשינן הויה ליציאה לענין שליחות וצ"ע ע"כ. ודבריהם תימא שלא עיינו בירושלמי. ונ"ל דגם הה"מ והר"ן סוברים בקידושין אין שליח עושה שליח. שכתבו אהא דאר"י האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם אסור בכל הנשים יש שדקדקו מכאן שאדם יכול להיות שליח להוליך קידושין לקרובתו ולקדשה לאחר אע"פ שאינו יכול לקדשה לעצמו דאי לא יאמרו שמותר בקרובות השליח אלא ודאי רשאי וכו' ע"ש. ומביאן הב"י בא"ע סס"י נ"ו ע"ש. וקשה מנ"ל דרשאי דלמא להכי אסור בקרובות השליח דחיישינן שמא עשה השליח הראשון שליח אחר וקידש לו אחת מקרובות הראשון שאינן קרובות להשני. וכ"ח לפי סברא זו כיון שאין השליח יכול לקדשה לעצמה אינו יכול להיות שליח לקדשה לאחרינא אף הוא אינו יכול למנות שליח אחר לקדש לקרובותיו דבמידי דליתיה בנפשיה לא עביד שליח י"ל אס"ד דשליח קידושין עושה שליח מעיקרא מינהו המשלח שיכול לעשות שליח לקדש קרובותיו דכולהו מכח הבעל קאתו ולא מכח השליח הראשון כמפורש בבבלי בפרקין דף כ"ט ע"ב ע"ש. א"ו סברי דאין שליח קידושין יכול לעשות שליח וכדעת הירו' וזה ברור ועמש"ל פ"ד ה"א בחו' בד"ה חלה וכו':