שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 8 · הלכה 4 · Segment 3

מאחר שנתנו לה. כ' הרמב"ם בפי' המשנה ואיזהו גט ישן שיכתוב לה הגט ואח"כ החזירה ונשאר הגט אצלו ואחר זמן כתיבת הגט ואחר שהחזיר' גרשה פעם שנית ונתן לה זה הגט בעצמו. וכ' התוי"ט לקושטא דמלתא כ' כן אע"פ שלכתחלה אין להתאחר בנתינה אם נתנו אח"כ כשר דקלא אית ליה כדאשכחן בגיטין הבאין ממ"ה. ושמעינן מהכא דלא ס"ל כהרא"ש דאמר כל גט שלא נמסר ביומו לא נתכשר אלא ביומו דא"כ לא ה"ל לסתום אלא לפרש ע"כ. ותימא אדרבא מדברי הרמב"ם משמע דסובר כהרא"ש דאל"כ ל"ל למימר ואיחר זמן כתיבת הגט הא אפי' מוקדמים כשירים דקלא אית להו. וצ"ל דאיחר הזמן אפי' לאחר נתינת הגט פעם שנית דאל"כ מאי מהני שאיחר הזמן. וא"ל א"כ מאי קאמרי ב"ה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה הא זמן הגט מאוחר הוא. דהרמב"ם מפרש כיון שהכל רואין שהגט ניתן קודם לזמן הכתוב בו יאמרו שניתן זמן רב קודם לבנה א"נ איכא דידע בגירושי הראשונים ואינו יודע בחזרה השנייה אבל בשאר מחזיר גרושה ליכא למיחש למידי דהא כשהיא אצלו ליכא למיחש למידי וכשגירשה רואין זמן הגט השני וממילא יודעין שהחזירה משא"כ כאן. ואי אפשר לפרש כפי' התוי"ט דמפרש ואחר לשון בתר הוא. דא"כ הוא מיותר דסתמא הכי הוא ועוד ה"ל למימר שיכתוב לה הגט ואחר זמנו החזירה וכו' א"ו כמ"ש ואפי' לפי' התוי"ט קשיא לי מאי סייעתא מייתי מהכא הא כ' הרא"ש דלכ"ע בשעת הדחק גט מוקדם כשר אפי' מידו לידה וכמ"ש הב"ש סי' קמ"ח ס"ק ה' ע"ש א"כ לכך סתם הרמב"ם וא"ל הא כ' הרמב"ם פ"ט מה"ג דגט ישן ע"י שליח בטל הוא לאו קושיא היא דהתם איירי שנתייחד עמה בין מסירתו לשליח לנתינה דאמרי' בטולי בטליה משא"כ הכא י"ל שנתנו לשליח אחר שנתייחד עמה דודאי כשר. וביותר אני תמה על התוי"ט שלא הרגיש בט"ס שבדברי הרמב"ם כיון שלא הזכיר הגירושין הראשונים מאי קאמר וגרשה שני'. אלא ודאי דגרסי' וגט ישן הוא שיתן לה הגט וכו'. וכ"מ במה שסיים ונתן לה זה הגט בעצמו. ומ"ש ונשאר הגט אצלו. היינו לאחר הנתינה הראשונה נשאר הגט אצלו ומזה נראה דגי' הרמב"ם במתני' כמ"ד מאחר שנתנו לה. ולא ראיתי להפוסקים שהזכירו דין זה של הנותן גט והחזירה אם מותר לגרשה בו שנית או דכשר בדיעבד או דפסול לגמרי. ולא דמי לשטר שנמחל שיעבודו. דהתם שיעבוד כתוב בו משא"כ בגט וראיתי לרשב"א שכ' לקמן פ' המגרש דף ע"ג ע"ב בד"ה כיצד וכו' כיון שקנאתו היא הורע כחו ואיך חוזר הוא ומגרש בו והא אין אשה מתגרשת שני פעמים בגט אחד ע"כ. לא ידעתי מנ"ל הא כשהיא חוזרת ומקניא ליה למה לא יגרשנה שנית בגט זה. ואפשר דקשיא ליה למה לא תנן התם יחזירנו לה ויעלנו ממנה. ודקדוק קלוש הוא. וצ"ע:

מסייעא לב"ה. וא"ת מאי סיועא איכא ממתני' הא מודו ב"ש דאי עבר וגירשה דהוה גט וי"ל סובר הש"ס כמ"ד דלב"ש אינו גט עד שימצא בה דבר ערוה. ועמ"ש סוף מכלתין בד"ה קריי' וכו':