בראשונה היו נשבעו' לשקר וכו'. בבבלי גרסי' נמנעו מלהשביעה מ"ט אילימא משום דרב כהנא בעון שבועת שוא בנים מתים מאי איריא אלמנה אפי' גרושה אלמה אר"ז וכו'. וקשה טפי ה"ל לאקשויי א"כ מאי הועיל ר"ג בתקנתו שתהא נודרת הא אמרי' בבבלי שבת פ"ב בעון נדרים בנים מתים דכתיב לשוא הכיתי את בניכם. גם בכתובות פ' המדיר אמרינן בבבלי וירושלמי נודרת ואינה מקיימת יוצאת שלא בכתובה מפני שקוברת את בניה שנאמר לשוא הכיתי את בניכם. ויותר קשיא אסוגיין דמשמע דהאי טעמא עיקר ואפשר מ"מ אף לעונש זה דמיתת הבנים חמירא שבועה מנדר דגבי שבועה כתיב לא ינקה ונפרעין ממנו מהרה משא"כ בנדרים:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 4 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אילולא דאנא וותרן וכו'. וקשה מאי וותרנות הא זה הוא בידה לקפוץ ולישבע ואר"ה אם נשבעה נשבעה וי"ל לכך מייתי הא דרב בתר הא דר"ה לומר דרב פליג וסובר אם נשבעה לא מהני מיהו בבבלי גרסי' אר"ה מודה רב בקופצת וי"ל השתא מיהת לא נשבעה. כתבו הרשב"א והר"ן פירש"י וכיון שנשבעה נשבעה ומגבינן לה באותה שבועה והכי מוכח בירו' דגרסי' התם עברה ונשבעה ר"ה אמר נשבעה נשבעה אבל ר"ח ז"ל כ' מודה רב בקופצת מעצמה ונשבעה. משביעין אותה שבועה כתקנה על דעת ב"ד ומגבין כתובתה ע"כ. ואיני יודע מאי הוכחה איכא בירושל' די"ל ה"ק אם נשבעה נשבעה ומהני דמגבינן לה בשבועה אחריתי ועוד דלמא בשנשבעה כתקנה ע"ד ב"ד איירי רב הונא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d20a60fc510948f204a9dcbc6ecbccbe1569064747953a51e09e6407a5175819