שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 9

גיטין מלמעלן וכו'. הרמב"ם כ' פ"ה מה"ג היתה עומדת על גגה וזרקו לה ונפל בגג אחר סמוך לו אם יכולה לפשוט ידה וליטלו ה"ז מגורשת שאע"פ שדיורין חלוקין למעלה כשם שהן חלוקין למטה אין בני אדם מקפידין על מקום כיוצא בזה. וכ' הרשב"א צ"ע חדא דגג של נכרי היאך קני לה ועוד דשיעור של פישוט ידים לא הוזכר בגמרא ע"ש. ול"נ כבר תירץ הרמב"ם קושיות אלו בדבריו שאין בני אדם מקפידין על מקום כיוצא בזה. ועמ"ש לעיל בתו' בד"ה שמואל וכו' דגם בבבלי הוזכר פישוט ידים דר"י ושמואל הכי ס"ל. והא דא"ר יסא דלא דמיין וכו' היינו טעמא כדמסיק דבגיטין בנתינה ברשותה הדבר תלוי וכל שיכולה לשמרו כאלו נתנו בידה הוא. וא"ת בשבת פ' הזורק הלכה א' גרסי' ר' אבהו בשם ר"א בשם ר' יוחנן היה עומד ברה"ר וזרק למעלה מעשרה רואין שאם תפול אם נחה תוך ד"א פטור אם לאו חייב והתני שמואל מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע שאם תפול נחה תוך ד"א פטור ואם לאו חייב וכו'. שמעי' מהכא דר' יוחנן ושמואל תרווייהו סברי ד"א הוויין רשותו לענין שבת וי"ל התם לענין שיהא מעביר ד"א ברה"ר איתניי' אבל רשותו לא הוי עד כדי שישוח ויטלנו:

מתני' דר' וכו'. בבבלי בסוגיין כ' תו' בד"ה כמאן וכו' תימא דנקט ר' דלא אמר אלא ברה"י מקורה וכו' ונראה דהשתא ס"ד דטעמא דר' לאו משום קירוי אלא משום מחיצה וכו' ע"ש. והרשב"א מסיים בה אלא ודאי כר' אתיא וכו' דרך מחיצות ואי משום דר' בעי מקורה אמוראי נינהו וכו' ובירושלמי מצאתי דמקשי לה וכו' ע"ש וקשה הא בבבלי בסוגיין שמואל הוא דמוקי למתני' כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות וכו' ובבבלי בשבת פ"ק קאמר שמואל ר' ברה"י מקורה דוקא סובר קלוטה כמי שהונחה א"כ לדידיה קשיא מתני' וי"ל דהכי פריך כמאן כר' דכר"ע ורבנן ודחי לא אתיא כמ"ש תוס' וע"כ לומר דלר' לא בעינן מקורה וקשיא שמואל אדשמואל. ובשבת ר"פ הזורק בד"ה והוא וכו' הארכתי ע"ש: