המביא. ניחא בפ"נ וכו'. בקונט' פירשתי דמסיפא פריך. והיינו דאי מרישא קשיא אמאי לא קשיא ליה אתקנת חכמים גופא למה תקנו לומר בפני נכתב לר"י דאמר טעם התקנה משום שאין עדים מצויין. לקיימו וקושית המקשה אינה אלא אליביה דריב"ל דאמר לפי שאין בקיאין בדקדוקי גיטין ודאי צריך שיעיד גם על הכתיבה דע"כ לומר דס"ל בעינן כתיבה לשמה דאל"כ גם לדידיה תיקשי למה ליה לומר בפני נכתב וא"ל משום שאר פסולים דאיתנהו בכתיבה ולאו משום לשמה וכמש"ל דף א' בתו' בד"ה שנים דהא ודאי אי לא בעיא כתיבה לשמה אף שאר פסולים אין פוסלין בה וכמ"ש תוס' דף ג' ע"ב בד"ה וכי לא בעי וכו' אלא ודאי ידע לשנויי דצריך לומר בפני נכתב דאל"כ אתי לאחלופי בקיום שאר שטרות בעד אחד וכדמשני בבבלי דף ג' ע"א. א"כ לא פריך הכא מידי אבל מסיפא קשיא ליה שפיר כיון דכבר אמר בפני נכתב חציו ותו לא אתיא לאיחלופי בשאר שטרות ופריך שפיר הא אין קיומו של גט אלא בחותמיו. ועיין בבבלי בתו' דף ג' ע"א בד"ה אתי וכו' שתירוצם נוטה לתירוץ הירושלמי לפי פירושי:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d20a60fc510948f204a9dcbc6ecbccbe1569064747953a51e09e6407a5175819