הכותב נכסיו לבניו או נתנן או נתנו היתומים הוא ניזון מהן אבל לאחר אין ניזון כי אם אשתו (נלע"ד דיש טעיות הרבה הגם כי ראיתי בג' פסקי תוספות ובכולם הוא כן מ"מ נראה טעיות חד מה שכתב אבל לאחר אין ניזון כ"א אשתו זה אינו דאפי' אשתו אין ניזונית והוא עצמו כתב בסימן דלעיל דמזונות לא גביא ממתנת בריא. ולע"ד צ"ל אין ניזון אפי' אשתו. גם מה שפסק הכותב נכסיו לבניו כי הוא ניזון מהם הוי נגד הילכתא דגמרא דהגמרא פוסק דלא כר' אילעא והיינו לפחות דהוא אינו ניזון מהם ולע"ד צ"ל היא ודו"ק). בא"ד:
קריאה במקור
פסקי תוספות על כתובות · פירוש 160
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2145b63e084ea699e07227278108fc881fd7909a3c1614bbd3615367f3ca979a