וכן פסקו מיי' וסמ"ג כריב"ל וכר' יוחנן וכ' סמ"ג דרבא שהוא בתרא שדוחה לרמי בר חמא דלא קנה דחוי ואינו סובר כן תדע שהרי במקום אחר איתביה רבא לר"נ ורוצה להוכיח דקנה: כתב הטור המגביה מציאה לחבירו קנאה אפי' לא אמר לו תחלה להגביה לו הגביהוה שנים כא' או אפילו הגביה הא' ראש האחד תחלה ובא השני והגביה ראש השני קנאוה שניהם:
והזוכה מן ההפקר א"צ שיגביהנה ג' טפחים אלא כשהוא מתכוין לזכות מן ההפקר אפי' הגביהה בפחות מג' קנה ואפילו הבטה בהפקר קנה ואי יהיב בכליו אין צורך להגביה כלל דכליו קנו ליה וכן אי יהיב בידיה קנה בכל מקום בפחות מג':
כתב הטור המוצא מציאה מיד כשהגיע לתוך ארבע אמותיו קנאה אפילו שלא באתה לידו שחכמים תקנו לאדם שיקנו לו ארבע אמותיו ואם באו שנים כא' לתוך ארבע אמות או שעומדים שניהם ונפלה המציאה בתוך ארבע אמותיהן קנו שניהם וכתב הראב"ד שלא תקנו ד' אמות אלא בעומד אבל במהלך לא והרא"ש היה אומר שאין חילוק: