לדעת רבינו ולדעת ר"ת באתרא דמסלקי [בלא] נכייתא הוי רבית קצוצה ויוצאה בדיינים ובנכייתא הוי אבק רבית ואין היתר לשום משכונא אלא כעין משכון דסורא ולדעת רש"י באתרא דלא מסלקי שרי אפי' בלא נכייתא ובאתרא דמסלקי בלא נכייתא הוי אבק רבית ובנכייתא שרי והרא"ש הסכים לדעת רש"י וכן היא דעת מיי':
כתב הטור וכל מה דכתיבנא הוא במשכן שדהו שפעמים אינו עושה פירות הלכך מות' בנכייתא שנכנס בספק שמא לא יעשה והוה קרוב לשכר ולהפסד אבל במשכן בית וחצר שפירותיהן דהיינו הדירה מצוי תמיד כתב רש"י שאסורין אפילו בנכייתא וכ"כ מיי' ור"י ור"ת מתירין גם בבית שפעמים נופל הבית או נשרף וא"כ חשיב שפיר קרוב לשכר ולהפסד והרא"ש הסכים לדעת רש"י ואפי' לדעת ר"ת נוכל לומר אם כותב לו אחריות על שאר נכסיו אסור שאם יפול הבית או ישרף מיד יפרע משאר נכסיו ונמצא שאין כאן הפסד ועל מה שנוהגים האידנא שראובן ממשכן בית לשמעון ולוי שוכרו משמעון וראובן נשאר בבית ופורע השכירות לשמעון ע"י לוי השוכר כתב הרא"ש בתשובה אני אוסרו אבל רבית קצוצה לא הוי כיון שלא פסק לו רבית על ההלואה וגם אם יפול הבית או ישרף יפסיד שמעון מעותיו ולכתחלה יש לאוסרו ואין לדיין להשתדל בו ע"כ ולא ברור לטור הא טעמא שכתב אם יפול הבית או ישרף יפסיד שמעון מעותיו שכיון שכותב לו אחריות על נכסיו ודאי לא יפסיד מעותיו ומדברי הרמ"ה יראה שהוא רבית קצוצה ויוצאהבדיינים שכתב גבי המלוה לחבירו על שדהו וחזר וחכרה לו בדבר קצוב שהוא אבק רבית וה"מ דלא אתני בהדיה מעיקרא כי משכן גביה אדעתיה דליהדר וחכר ליה מיניה או אגר ליה מיניה בכך וכך אבל אי אתני בהדיה מעיקרא רבית קצוצה היא ויוצאה בדיינין ל"ש אתני בהדיה דחכר ליה איהו מיניה ל"ש חכר ליה אחר היכא דמתחייב לשוכר או לחוכר למפרע מאי דפרע למלוה בדילי' ע"כ וכ"ש מה שנוהגים עתה שהלוה נותן משכונות בקרן והשוכר בפירות דהוי רבית קצוצה:
כתב הטור וכל מה דכתיבנא הוא במשכן שדהו שפעמים אינו עושה פירות הלכך מות' בנכייתא שנכנס בספק שמא לא יעשה והוה קרוב לשכר ולהפסד אבל במשכן בית וחצר שפירותיהן דהיינו הדירה מצוי תמיד כתב רש"י שאסורין אפילו בנכייתא וכ"כ מיי' ור"י ור"ת מתירין גם בבית שפעמים נופל הבית או נשרף וא"כ חשיב שפיר קרוב לשכר ולהפסד והרא"ש הסכים לדעת רש"י ואפי' לדעת ר"ת נוכל לומר אם כותב לו אחריות על שאר נכסיו אסור שאם יפול הבית או ישרף מיד יפרע משאר נכסיו ונמצא שאין כאן הפסד ועל מה שנוהגים האידנא שראובן ממשכן בית לשמעון ולוי שוכרו משמעון וראובן נשאר בבית ופורע השכירות לשמעון ע"י לוי השוכר כתב הרא"ש בתשובה אני אוסרו אבל רבית קצוצה לא הוי כיון שלא פסק לו רבית על ההלואה וגם אם יפול הבית או ישרף יפסיד שמעון מעותיו ולכתחלה יש לאוסרו ואין לדיין להשתדל בו ע"כ ולא ברור לטור הא טעמא שכתב אם יפול הבית או ישרף יפסיד שמעון מעותיו שכיון שכותב לו אחריות על נכסיו ודאי לא יפסיד מעותיו ומדברי הרמ"ה יראה שהוא רבית קצוצה ויוצאהבדיינים שכתב גבי המלוה לחבירו על שדהו וחזר וחכרה לו בדבר קצוב שהוא אבק רבית וה"מ דלא אתני בהדיה מעיקרא כי משכן גביה אדעתיה דליהדר וחכר ליה מיניה או אגר ליה מיניה בכך וכך אבל אי אתני בהדיה מעיקרא רבית קצוצה היא ויוצאה בדיינין ל"ש אתני בהדיה דחכר ליה איהו מיניה ל"ש חכר ליה אחר היכא דמתחייב לשוכר או לחוכר למפרע מאי דפרע למלוה בדילי' ע"כ וכ"ש מה שנוהגים עתה שהלוה נותן משכונות בקרן והשוכר בפירות דהוי רבית קצוצה: