רי"ף שבת · דף 37a

מתני' (דף קב.) הזורק ונזכר לאחר שיצאה מידו קלטה אחד או קלטה כלב או שנשרפה פטור הזורק לעשות חבורה בין באדם בין בבהמה ונזכר עד שלא נעשה חבורה פטור זה הכלל כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שיהא תחלתן וסופן שגגה תחלתן שגגה וסופן זדון או תחלתן זדון וסופן שגגה פטורין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה:

(דף קב:) הבונה כמה יבנה ויהיה חייב הבונה כל שהוא והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד והקודח כל שהוא חייב זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת חייב רבן שמעון ב"ג אומר אף המכה בקורנס על הסדן בשעת גמר מלאכה חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה:

גמ' העושה נקב בלול של תרנגולין רב אמר חייב משום בונה ושמואל אמר חייב משום מכה בפטיש:

עייל שופתא בקופינא דמרא. פירוש הכניס הקרדום בתוך העץ שלו רב אמר חייב משום בונה ושמואל אמר חייב משום מכה בפטיש:

מתני' (דף קג.) החורש כל שהוא המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא חייב המלקט עצים אם לתקן כל שהן ואם להסיק כדי לבשל ביצה קלה והמלקט עשבים אם לתקן כל שהן ואם לבהמה כמלא פי הגדי הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משני שמות בין משני סמניות בכל לשון חייב א"ר יוסי לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם שכן כותבין על קרשי המשכן לידע איזהו בן זוגו א"ר יהודה מצינו שם קטן משם גדול כגון שם משמעון ומשמואל נח מנחור דן מדניאל