רי"ף שבת · דף 31b

ומיקרי ונפיק:

מתני' (דף עג.) אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה והבורר והטוחן והמרקד והלש והאופה הגוזז את הצמר והמלבנו והמנפצו והצובע והטווה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע שני חוטין והקושר והמתיר והתופר שתי תפירות והקורע ע"מ לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו והמפשיטו והמולחו והמעבדו והממחקו והמחתכו והכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המבעיר והמכבה והמכה בפטיש והמוציא מרשות לרשות הרי אלו ארבעים מלאכות חסר אחת:

גמ' (דף עג:) תאנא הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב כולן מלאכה אחת הן אמר רב יוסף האי מאן דקטל אספסתא בשבתא חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע:

אמר אביי מאן דקניב סילקא חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע.

תאנא החורש והחופר והחורץ כולן מלאכה אחת הן:

אמר רב ששת היתה לו גבשושית ונטלה בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש גומא וטממה בעפר בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש:

א"ר אבא החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור עליה ואפילו לר' יהודה דאמר כל מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הני מילי מתקן אבל האי מקלקל הוא:

תאנא הקוצר והבוצר והגודר והמוסק והאורה כולן מלאכה אחת הן:

אמר רב פפא האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתר תמרי חייב שתים אחת משום תולש ואחת משום מפרק אמר רב אסי אין דרך תלישה בכך ואין דרך פריקה בכך:

גרסינן בפרק המצניע (דף צה.) תנו רבנן החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת חייב חטאת ואמרינן חולב משום מאי מיחייב משום מפרק מחבץ חייב