שמא תעשה יותר ונמצאת נהנית מן האסור לפום כן ר"ע אומר יפר שלו ריב"נ כו'. — צ"ל: לפום כן ר"ע אומר יפר א"ר הילא אפשר לה לעשות ה' סלעים מצומצמות (פי' שבאופן זה דאסרה ידיה מלעשות מלאכה אע"פ שכופה לעשות עד ה' סלעים אין אנו חוששים שמא לא תדקדק ותעשה יותר מה' סלעים דכיון שהאיסור חל עליה והיא עוברת על הלאו דלא יחל היא תשמור את עצמה שלא לעשות יותר כדרך האדם לדקדק בכל נדריו) אלא בשאסרה מעשי ידיה עליו עד ה' סלעים כופה מיכן ואילך אינו כופה שמתיירא שמא תעדיף כל שהוא (פי' ואין האיסור חל עליה אלא על בעלה כיון שאסרה עליו והוא עובר בבל יחל ולא היא כמו שנתבאר לעיל סופ"ח ולכך אינה חוששת לצמצם) ונמצא נהנה מן האסור לפום כן ר"ע אומר יפר: (ואחר זה תחילת פיסקא) ריב"נ אומר יפר כו'.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 11 · הלכה 4 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8e3f41c4992e11da92ec8d966ac1c014da887526561d61ff7952afcef1294dc1