קדירה שבישל בה מודה לא יבשל בה מאותו המין אלא לאחר הפסח. — צ"ל: קדירה שבישל בה חמיעה לא יבשל בה מאותו המין לאחר הפסח (כן העתיק בעיטור הלכות ביעור חמץ וע"ע שם הלכות בשר בחלב; וברקח סימן רצ"א ותפ"ז העתיק שבישל בה רותח לא יבשל בה מאותו המין לאחר הפסח" ואינה נוסחא נכונה).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 3 · הלכה 1 · Integer 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר' יוסי ב"ר בון טחן ליה צרף כו'. — צ"ל: טחן ליה צורך (פי' שבעצמו טחן לו קמח כמה שהיה צורך לו לפסח) ר' אבין הורי לטחונייא מיתן טיטרתון (פי' רביעית הלוג ע' מ"ש בשבת פ"ח ה"א, עמ' 173) דמיי בכל מודייה (פי' מדה של סאה) ומטלקה ארבע זמנין (פי' שמנענע ומערב היטב את החיטין ע' ערוך ערך טלק ב') ר' חנניה ור' מנא חד אמר בעשבים שרי מטגנה בחול אסור וחרנה מחלף כו משש שעות ולמעלן מן דטלא פייגא מנהון.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: df4fea2407c6f935be847c90c6d47533d64049d7a6ed7d1cb40d804d55412076