מתניתא ביודע בו שהוא פסח ושחטו לשם שלמים היה יודע כו'. —צ"ל: מתניתא (דתנן במ"ח הפסח ששחטו שלא לשמו בשבת חייב עליו חטאת) ביודע בו שהוא פסח ושחטו לשם שלמים היה סבור בו שהוא שלמים ושחטו לשם שלמים ר' מנא אמר יש בעשייתו מצוה (פי' דר' מנא סבר דעקירה בטעות לא הוי עקירה) ר' יוסה אמר אין בעשייתו מצוה (פי' דס"ל עקירה בטעות הוי עקירה והפסח פסול) אבל אם היה סבור שהוא שלמים ושחטו לשם פסח כל עמא מודיי שיש בעשייתו מצוה אילו אילי ציבור שהיה סבור כו' מתניתא (פי' הא דתנן דשאר כל הזבחים ששחטן לשם פסח אם הן ראויין דר' יהושע פוטר) בסבור בו שהוא פסח כו' שמותר לשנות שלמים לשם פסח (פי' שהיה סבור דשוחט שלמים לשם פסח ה"ז כשר לפסח).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 6 · הלכה 5 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: df4fea2407c6f935be847c90c6d47533d64049d7a6ed7d1cb40d804d55412076