שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 9 · הלכה 10 · Integer 2

א"ר יוחנן דר' יודה היא דתנינן תמן אין שוחטין את הפסח על היחיד כו'. — יש להגיה ולהחליף וכצ"ל: הא של ארבעה ארבעה לא (פי' זה קאי עלה דתנן במשנה י"ב וכן חמש חבורות של חמשה חמשה כו' דמשמע דשל ארבעה ארבעה שלא ישאר לכל פסח ופסח א' מחבורה ראשונה אין לו תקנה) א"ר יוחנן דר' יודה היא דתני (לעיל פ"ח ה"ד ע"ש) ואם ימעט הבית מלמד שהן מתמעטין והולכין ובלבד שיהא שם א' מבני חבורה הראשונה אבל לא אחד מבני חבורה השנייה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר בין מן הראשונה ובין מן השנייה ובלבד שלא יניח את הפסח כמות שהוא (ונוסח שלפנינו נשתרבב בשיבוש כאן מלמטה סוף פרק זה): לא כן א"ר יוחנן דר' יודה היא (פי' זה קאי עלה דתנן במשנה י"ג שנים שנתערבו פסחיהן כו' זה בא אצל זה כו' וכיון דאתיא כר' יהודה קשיא דאיך אפשר שימנה עמו א' מן השוק והוא ימשוך ידיו הימנו ולא ישאר א' מבני חבורה ראשונה) א"ד יוסי כל גרמא אמרה דהיא דר' יודה דתנינן תמן (פ"ח מ"ג) אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי ר' יהודה ור' יוסי מתיר (פי' ומאחר שאין שוחטין לכתחילה את הפסח על היחיד ה"ז עומד לכך למנות עליו עוד אחר וזה שמונה עליו אחד מן השוק דומה כאלו הוא מחבורה ראשונה וע' בבלי צ"ט א' ובפרש"י שם).