ואם לאו נותנין לו חלקו ואוכל במקומו תמן אמר דר"ש היא כו'. —צ"ל: תמן אמרין דר' יהודה היא (וכ"ה בבבלי פ"ו א' וביאור זה דלר"ש דהאוכל אוכל בשני מקומות יכול השמש לילך אצלם ולאכול עמהם במקומם) ולא שמיעין דא"ר הילא כו' בתחילה שהן חולקין (פי' דטרם שהתחילו לאכול יכול כל אחד ליקח חלקו ולאכול בבית מיוחד) בסוף שאינן חולקין (פי' שאם כבר התחילו לאכול אפי' ר"ש מודה שאינן רשאין ליקח כ"א חלקו ולאכול במקום אחר) מה פליגין בשהיו יושבין ואוכלין ופקעה עליהן הקורה כו' (פי' וה"נ בשמש שהתחיל לאכול ולא פקעה עליו הקורה אינו רשאי עוד לאכול במקום אחר אפי' לר"ש).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 7 · הלכה 13 · Integer 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: df4fea2407c6f935be847c90c6d47533d64049d7a6ed7d1cb40d804d55412076