אם מושב בטפח כו' משכב בד' טפחים כו'. עי' בביאור הראב"ד לת"כ בברייתא דר' ישמעאל שגרס משכב בשלשה וע"ש מ"ש בביאור הירושלמי במסורת התלמוד שם וזה לשון הראב"ד שם מפורש בגמרא דבני מערבא [ב"ק פ"א ה"א] אם טמא מושב בטפח יטמא משכב בשלשה [אצלנו הגירסא בארבעה טפחים וגירסת הראב"ד מתוקנת ע"פ הבבלי מעילה דף י"ח] ומפני שטמא מושב בשלשה יטמא (מושב) [משכב] בטפח והכי פירושו שאלו כתב במושב ולא כתב במשכב לא הייתי למד אותו מן המושב מפני שזה די לו למלאכתו בטפח וזה איך די לו בשלשה טפחים. ואם כתב במשכב ולא כתב במושב הייתי למד אותו ממנו לטמא בשיעור המשכב בשלשה טפחים אבל בטפח לא כדי שלא יהא חמור הלמד מן המלמד לכך הוצרכו שניהם עכ"ל הראב"ד ז"ל:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי בבא קמא · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6d526c7a7abe5b36bc151b3ddd6e2cc1a91d3d4e2d6071ad64c9342b8db4bd7f