על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן. כתב הרמב"ם פ"א מהל' תענית מ"ע מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שלא תבא שנאמר והרעותם בחצוצרות וכו' ומד"ס להתענות וכו' ומריעים בחצוצרות בלבד בגבולין וכתב המ"מ והמחוור כדברי רשב"א. או שופר או חצוצרות עכ"ל. ואני תמה למה אין אנו נוהגין כן לתקוע בעת צרה. ואע"פ שאין ת"צ בבבל. מ"מ הלא מדאורייתא מצוה לתקוע בלא תענית. מ"א ריש סי' תקע"ו. ולי לק"מ דהא מקרא מלא וכי תבאו בארצכם וגו' והרעותם בחצוצרות. נמצא שמצות עשה מן התורה בארץ ישראל הוא וזה שכתב הרמב"ם ומריעים בחצוצרות בלבד בגבולין. היינו חוץ למקדש אבל מ"מ בארץ ישראל דוקא:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על תענית · סעיף 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג עד מתי יהיו הגשמים יורדין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f36b0de291e3158debe27319d1ad26d964b6196b8b2f24e32079e4b35d1e1bff