האי לכל עמו לעניים מבעי ליה אלא אעפ"י שלא שילם מתוך ביתו זהו משפט צדקה וכו'. יש להרגיש דזה שאמרו אעפ"י שלא שילם מתוך ביתו יתר והול"ל לעניים מיבעי ליה אלא זהו משפט וצדקה משפט לזה שהחזיר לו ממונו וצדקה לזה שהוציא גזלה מתחת ידו. ותו דאם דוד הע"ה היה דן את הדין ככל דיין בעלמא מאי רבותיה. ואפשר דרבי לא עקר הדרשא דלעיל דאם היה עני משלם מתוך ביתו דודאי רבי דאתי מדוד מהפך בזכותיה כדאמרינן בעלמא. אך כונתו לישב מ"ש לכל עמו דנקט לכל עמו דאע"ג דלא שלם מתוך ביתו כשלא היה עני קרי ביה שהיה עושה משפט וצדקה שהוציא גזלה מתחת ידו ומשו"ה קאמר אעפ"י שלא שלם לומר דודאי הרבותא הוא שהיה משלם אם הוא עני אך נקט לכל עמו דלכי תדוק גם בדין פשוט שהיו עשירים קרי ביה עושה משפט וצדקה. ואפשר דדוד המלד ע"ה היה מכוין ליחד הדודים עושה מתקן משפט ת"ת וצדקה מ' והיה מכוין בשם כל ישראל וז"ש לכל עמו ודו"ק:
קריאה במקור
מראית העין על סנהדרין · דף 6b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Marit HaAyin, Jerusalem 1960
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001139211/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 53f838cb5512c80adcd020939267ce4aa1b928341df1ee538013db7e9df7fe74