ד"ה מאי טעמא וכו' עד הואיל ויש שם ספק פי' דהכא הוא מתנה ביום ראשון אם היום חול יהא עירוב ואם היום קודש אין בדברי כלום וכן למחר והשתא הוי ממה נפשך עירובו עירוב דהא חד יום חול ואחד קודש אבל התם בפ' בכל מערבין שרוצה להניח ביום שני ולא התנה בראשון או שחל י"ט ביום ו' וביום השבת ומניח העירוב ביום ו' לשבת שבשבת א"א לו להתנות ולכך קאמר שם שאסור משום הכנה:
קריאה במקור
מהר"ם על ביצה · דף 17a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד ול"נ מדקאמר התם אי אתה מודה וכו' ג"ל שיש בדבור זה קדימה ואיחור וזה שייך בסוף הדבור וכאן שייך להיות מ"מ קשה מההיא דגיטין פרק הזורק וכו' עד ועוד דבתוס' אמרינן בהדיא אין מקדשין ואין מגרשין ואח"כ צ"ל ול"נ מדקאמד התם אי אתה מודה וכו' ודו"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 85255d5c76990f12121d84c4dee69aec1d0299669501887f7aa0f0a65474cf26