בגמ' סד"א משום צער בע"ח לערים ולסקי' וכו' פי' ס"ד שיעלהו קודם שיראה אם יש בו מום בהערמת מום כלומר על סמך לומר שבודאי ימצא בו מום קמ"ל דלא והוי רבותא אפי' לר' יהודה ומ"מ שייכא גם כן האי רבותא בפלוגתייהו לאשמועינן דאע"ג דאיכא הכא סברא להקל משום צער ב"ח אפי' הכי פליג ר"י ואמר כל שאין מומו ניכר וכו' ואסור להעלותו וק"ל:
קריאה במקור
מהר"ם על ביצה · דף 26a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברש"י ד"ה אין זה מן המוכן וכו' עד אלא לפי שמתירו בי"ט נראה כמתקנו דהוי ליה כדן דין וכו' נ"ל להגיה או דהוי ליה כדן דין דהא טעם דאין דנין בי"ט אינו מטעם דנראה כמתקן אלא משום שבות גזירה שמא יכתוב וכן התוס' שמביאים פי' רש"י כתבו או כדן את הדין:
ברש"י בברייתא דגריס בה בכור תם וכו' ד"ה ואם לאו לא ישחוט וכו' עד וקנסא הוא משום דעבר ואסקיה לא ישחוט לא יעלה בהערמת שחיטה קאמר וכו' נ"ל להגיה אי נמי לא ישחוט לא יעלה בהערמת שחיטה קאמר וכו' ופי' אחר הוא דוק נ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 85255d5c76990f12121d84c4dee69aec1d0299669501887f7aa0f0a65474cf26