מאן תנא לא יראה לך ר' יודה. זהו כאוקמתא דרב אחא בר יעקב שהבאתי בריש הלכה וע"ש ועיין עוד בפ"ק בהלכה ד' מה שנתבאר מענין הל"ת דלפני זמנו ומענין העשה דתשביתו מה שפלפלתי בסוגיא דהכא ודהתם בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מודה ר"ש באסור שהוא אסור וכו'. התוס' בדף כ"ח ע"ב ד"ה ר"ש וכו' כתבו מעצמן נראה דלר"ש וכו' מודה הוא דאסור באכילה משש שעות ולמעלה וכו'. ומבואר הוא הכא בהדיא מיהו מה שכתבו שם ונראה דנפקא ליה מתשביתו ואך חלק וכו'. וא"כ לדבריהם קאי בעשה אף לר"ש והכא פליגי אמוראי אליבא דר"ש אם איסורו ד"ת ור' יונה ור' יוסה תרווייהו ס"ל דאין איסורו אלא מדבריהם לר"ש ומהתימא מהכא על סברת בעל המאור ז"ל שכתב דלר"ש מותר באכילה עד שתחשך דאכילתו זהו ביעורו ופסק להלכה כן ומהאי תלמודא מבואר בהדיא שלא כדבריו וכדעתו. ומלבד מה שסתרו הפוסקים דבריו גם מסוגית הבבלי כמבואר בדבריהם ז"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55af6ed209eca379e6d6a8a3f3effabd1636785eeda5e5486bd4bcbae9943fda