כל דבר שאינו יודע שהוא מותר וטועה בו באיסור נשאל והן מתירין לו. לפי דברי התוס' בפרקין דף נ"א שפירשו להא דאמרינן דברים המותרים ואחרים נהגו בהן. איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהן היינו שהוא יודע שהן מותרים והן רוצין להחמיר על עצמן וכן משמע לישנא דברים המותרים אבל דברים שנוהגין מחמת טעות שסבורים שהוא אסור והוא מותר יכול להתיר לשניהן וכן משמע בהדיא בירושלמי. וא"כ האי דקאמר הכא נשאל והן מתירין לו צריך לפרש לפי זה דבבני תורה מיירי אלא שנהג איסור בדבר זה מחמת טעות. דאל"כ תיקשי מהני עובדי דיהודה והלל וכו' דמייתי בסמוך למה לא הודיעו להן שהוא מותר שהרי זה מנהג בטעות הוה אי לאו משום דשוינהו רבנן ככותאי. וכדמשני התם דבני מדינת הים כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו ככותים דמו. ואתיא שפיר הא דהכא כסוגיא דהבבלי. וכן דעת הר"ן ז"ל לפרש להא דהכא דבבני תורה מיירי כדכתב עוד אפשר לי לומר דבירושלמי נמי בבני תורה וכו'. וא"כ נשאל דקאמר היינו מפני שצריך שאלה לחכם שיתיר לו אפי' עשה כן מחמת טעות דהוי כנדר עיין שם בדבריו. ומדברי הרמב"ן בס' המלחמות שפלפל בזה לכאורה לא משמע כן שכתב שם שמא"י לא"י וכו' וע"ש ואין להאריך:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55af6ed209eca379e6d6a8a3f3effabd1636785eeda5e5486bd4bcbae9943fda