תיפתר שחל יום שביעי שלו וכו'. ורב אושעיא אמר תיפתר שחל יום שביעי שלו להיות בי"ג וכו'. נראה דפליגי הני לישני בהא דפליגי הרמב"ם והראב"ד בדין טבול יום דמת אם שוחטין וזורקין עליו או לא דלמאן דמפרש דהזייה מצוה דקאמר כגון שחל שביעי שלו להיות בי"ד שחל בשבת שאלו חול היה מזה עליו וכו' ס"ל דשוחטין וזורקין עליו הואיל וראוי הוא לאכול בערב וזהו דעת הראב"ד והתוס'. ולרב הושעיה דמפרש כגון שחל יום שביעי להיות בי"ג וכו'. וכלומר שאפי' חל בי"ג בניסן שחל בשבת שאלו היה חול היו מזין עליו ולמחר היה ראוי לשחוט את פסחו שכבר העריב שמשו מאתמול אבל עכשיו שהוא שבת ואינו מזה עליו נמצא מתעכב מן המצוה שאעפ"י שלמחר ביום י"ד מזין עליו. מ"מ מכיון שהוא טבול יום דמת אין שוחטין עליו וידחה לפסח שני. וזהו דעת הרמב"ם בפ"ו מהל' ק"פ בהל' ב' ובהל' ו' וכדפרישית במתני' ואע"ג דקאמר הכא אשכח תני כהדין קדמיא ואפ"ה לא סמיך הרמב"ם אלא אהאי דרב הושעיה וכדאמרינן בשלהי חולין כל מתניתא דלא מיתני בדבר ר"ח ור' אושעיה לא מותבינן מינה. ועוד דקראי מוכחי כדעת הרמב"ם וכמו שיתבאר לקמן בפ"ח בהלכה ה' ע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 6 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55af6ed209eca379e6d6a8a3f3effabd1636785eeda5e5486bd4bcbae9943fda