גמרא ק"ל צום וק"ל ששון כו'. נ"ל פי' משום דאיתא שם ששאלו בני הגולה האבכה בחדש החמישי וגו' דמשמע לכאורה דמעולם לא התענו רק ט"ב לזה מייתי הקרא שלפנינו דקרי להו (ר"ל לכל הד') צום וקרי להו ג"כ ששון מוכח דכולהו שוין דבזמן שיש שלום כו'. והאחרונים נדחקו בזה:
קריאה במקור
רש"ש על ראש השנה · דף 18b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם ומי הרגו ישמעאל כו'. עט"א ובמשב"ע בק"א בס"ד. ונשמט שם. וכה"ג במ"ר ויקרא פי"ט וימים רבים כו' ומי מתנבא כו' ע"ש:
גמ' שם ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת ב"א. נ"ל דסמיך בזה על הקרא דלעיל מיניה (ז ה) כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי דלא פרט רק שנים אלו:
רש"י ד"ה בתלתא בתשרי. וכששמעו חכמים שבטלום כו'. איני יודע מדוע שינה לשון הגמרא דמשמעו דחכמים עצמם הם הם שבטלום. ואולי ר"ל דשמעו חכמים שקבלו דבריהם ובטלום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7a7753b2e45a1b908864f8d7f1acaa0647379affdd1e6538b97c31f397643276