אית תניי תני הציץ מרצה על מצחו וכו'. הרמב"ם ז"ל פסק בפ"ד מהלכות ביאת מקדש בהלכה ח' כר' יהודה דס"ל עודהו על מצחו הוא דמרצה ואע"ג דפסק שם בהלכה ט"ו טומאה דחויה היא בצבור ועיין לעיל בפ"ק דיומא בהלכה ב' ד"ה אית תניי תני וכו' מה שבארתי בזה בס"ד ויש ראיה לזה ג"כ מהא דהכא דאתיא כר' יוסי בר בון דהוא מאריה דהאי תלמודא טפי מר' עוקבא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b2397328899ac7b8ba253f6462f3f6dcc5d831fb7e12709d9aa9eb7131702022