אינו בדין שיהו בני מתקללים ואני מתברך. — פי' שאף בזמן שהיו נוהגין כדין המשנה (לקמן פ"ד מ"ג) שרק הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה היה מנהגן לברך לפניהן ולאחריהן על כמה פרשיות ידועות כדאיתא למטה "אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה" וענין זה נתעלם מהט"ז א"ח סימן תכ"ה אות ה' ע"ש; ומתוך חשיבות פרשיות אלו באותו זמן לברך עליהן לפניהן ולאחריהן עדיין נשאר המנהג באיזה מקומות שיקרא החכם בפרשיות אלו כ"ש במג"א סימן תכ"ה אות ח' בשם ספר כנה"ג.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 3 · הלכה 7 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9479d9b88ff6cb37428cb7b5903b8a0a829168adb56948bceb10d8e8986ecfc4