מה אנן קיימין אם בשהיתה כתובה אשורית ותירגמה בלעז (פי' בזה איירינן בהא דתנן והלועז ששמע אשורית יצא) הדא דתנינן בכל לשון (פי' דלא יצא) אם בשהיתה כתובה בלעז ותירגמה אשורית הדא היא דתני כו' (פי' והא דלא מוקי לה בשהיתה כתובה אשורית וקראה אשורית בלי שום תרגום משום דשיטת הירושלמי היא דאין הלועז יוצא באופן כזה דהא אינו יודע מה שקורא וכדמקשינן עלה בבבלי י"ח א'; ומפרשי הירושלמי כאן חשבו דסוגיא זו קאי עלה דתנן "אבל קורין ללועזות בלעז" ולכן נדחקו בביאורה וכל דבריהם אינם מחוורים).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תיפתר שהיתה כתובה גיגנטון. — אולי המכוון שהיתה כתובה באותיות אשוריות אבל בלשון לעז.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9479d9b88ff6cb37428cb7b5903b8a0a829168adb56948bceb10d8e8986ecfc4