האומר הרי ערכי עלי ובא לסדרו מן הקרקע שמין לו בעשרה מן המטלטלין שמין לו בג' האומר הרי כו'. —צ"ל: מן המטלטלין שמין לו בג' לכשיעשיר נדון בהשג יד (ולפנינו איתא זה למטה ושייך כאן, וביאור זה שאם סדרו לו מן הקרקע או מן המטלטלין ולא נמצא כל דמי ערכו ושוב העשיר ה"ז אינו צריך להשלים) האומר הרי ערכי עלי אינו כאומר דמי שדי עלי (פי' שדין שניהן שוה שבין זה ובין זה צריך ליתן לכתחילה כסף ממש ומאחר שהאומר ערכי עלי ובא לסדרו מן הקרקע שמין לו בעשרה ה"נ באומר דמי שדי עלי שמין את השדה בעשרה) אבל אם אמר הרי עלי מאה מנה להקדש שמין לו בשלשה לכשיעשיר אינו נדון בהשג יד (פי' כדתני בערכין כ' א' שאין הנדרים נידונים בהשג יד ולפיכך אינו צריך לדקדק לישום בעשרה שהרי כשיעשיר לאחר זמן צריך להשלים מה שאין כן בערכין).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 4 · הלכה 4 · Integer 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9479d9b88ff6cb37428cb7b5903b8a0a829168adb56948bceb10d8e8986ecfc4