שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 3 · הלכה 2 · Integer 6

אבדוקים אבמסין תלתכיס. — צ"ל: אבדוקיס (עניינו בלשון יונית טוב ילד) אבמתוס (פי' בל"י טוב למד) תרסיס (ע"ל פ"א הי"א אלישע ותרשיש אלס טרסס).

ר' מנא משלח כתב לר' הושעיה בי ר' שמי כו'. — כבר כתבתי בדמאי פ"ב ה"א (עמ' 34) דר' הושעיה בריה דר' שמי היה תלמיד לר' מנא ולר' יצחק בר אלעזר שהיה בקיסרין, ובמדרש קהלת פ"ט אות ז' איתא דר' יצחק בן אלעזר היה קורא לר' בורקי ולר' יהושע ב"ר טימי עדה קדושה והנה ר' בורקי היה ג"כ תלמידו של ר' מנא (ע' ע"ז פ"ג ה"ז); ור' יהושע ב"ר טימי נראה שט"ס הוא וצ"ל "ר' יהושע ב"ר שמי" והוא עצמו "ר' הושעיה ב"ר שמי" (כמו בשבת סופ"ד "ר' לעזר בשם ר' יהושע משרת הייתי לר' חייא הגדול" ואותו ענין שם פ"ג סוה"א "ר' לעזר בשם ר' הושעיה", וכן מצינו בכתובות פ"ב ה"ד "ר' הושעיא בריה דר' שמאי" והוא ר' הושעיה בריה דר' שמי) וראיתי בילקוט קהלת שם הנוסח "קרי ליה לר' שמלאי ור' ברקאי עדה קדושה", וכן העתיק בספר יחוסי תנאים ואמוראים ערך "ברקא", ונוסחא משובשת נזדמנה להם שנשמטו בה המלות "יהושע בריה" ונשאר רק "ר' שמאי" ומפני ששמאי היה מן הזוגות ובזמן הבית התחכם סופר אחד והוסיף למ"ד בינתיים והיה ל"ר' שמלאי", אבל ר' שמי או ר' שמאי היה אמורא ור' מנא היה תלמידו ע' נדרים פ"ט ה"א.
עוד מצינו בויקרא רבה פל"א "ר' הושעיא בריה דר' שמלאי דקיסרין בשם ר' יצחק בר זעירא" ונראה דגם שם ט"ס וצ"ל "ר' הושעיא בריה דר' שמאי דקיסרין" והוא "ר' הושעיה בריה דר' שמי" דירושלמי ומשום דר' הושעיה בריה דר' שמי היה מקומו בקיסרין (כדאיתא בכלאים פ"ו ה"ג א"ר מנא אזלית לקיסרין ושמעית ר' הושעיה ב"ר שמי בשם ר' יצחק בן לעזר) לכך הוא מכונה במדרש ר' הושעיא בריה דר' שמאי דקיסרין (וכן ר' יצחק בר לעזר רבו שהיה מקומו ג"כ בקיסרין מכונה ג"כ במדרש על שם עירו כ"ש בדמאי פ"ב ה"א), וביוחסין אות שי"ן כתב "ר' שימי מקיסרין אבוה דר' הושעיא" נראה מזה שלפני היוחסין היה הגירסא בויקרא רבה שם "ר' הושעיא בריה דר' שימי מקיסרין" והוא כמו שהגהתי. וראיתי בסה"ד ערך ר' הושעיא בריה דר' שמלאי שהגיה בלשון יוחסין "ר' שמלאי דקיסרין" במקום ר' שימי, וכבר נתבאר להפך שיש להגיה במדרש כנוסח יוחסין, וע' ילקוט תהלים רמז תרע"ג באותו ענין "ר' יהושע בשם ר' יצחק בר זעירא" וכבר כתבתי דיהושע והושעיא שם אחד הוא אלא שנשמט בילקוט המלות "בר שמי", וקרוב בעיני להגיה במדרש שם "ר' יצחק בר אלעזר" (במקום ר' יצחק בר זעירא) שהיה רבו של ר' הושעיא בריה דר' שמי וכמו שנתבאר למעלה שגם בכלאים פ"ו אמר בשם ר' יצחק בר אלעזר, וכעין זה מצינו ברבה פ' פנחס פכ"א סימן י"ח וכן בתנחומא שם סימן י"ג א"ר יצחק בר זעירא פער פיו כגמל, ואותו ענין בפסיקתא דר"כ פיסקא ששית וברבתי פיסקא ט"ז "ר' יצחק בר אלעזר".