ת"ש עד דרוש אחיך אותו. וכי תעלה על דעתך שיתננו לו קודם דרישה. אלא דורשהו אם רמאי היא. אם אינו רמאי מאי לאו בסימנין. קשיא לי דמוכח מהכא דקרא אתא למידרשי' בסימנין ואי יהיב סימנין מהדרינן לי'. ובמתני' תני בפירקן הכי. אמר את האבדה ולא אמר את סימני' הרי זה לא יתן לו. והרמאי אף על פי שנתן את סימני' לא יתן לו. שנאמר והי' עמך עד דרוש אחיך אותו עד שתדרוש את אחיך אם רמאי הוא אם אינו רמאי אלמא מוכח דקרא אתי ניהדר בסימנין אם הוא רמאי ולאו דניהדר בסימנין. ונראה לי לפרש דהאי שנאמר לאו אסיפא קאי אלא ארישא דלא מהדרינן אבידה אלא בסימנין. ואע"פ שאמר את האבידה. וסיפא דקתני והרמאי לאו מקרא נפקא אלא תיקון חכמים היא. תדע דהכי היא דאמרי' התם בגמרא ת"ר בראשונה כל מי שאבדה לו אבדה הי' נותן סימני' ונוטלה משרבו הרמאין התקינו שיהא אומר לו הבא שאין רמאי אתה וטול:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על בבא מציעא · דף 27b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ת"ש מצאו קשור בכיס או בארנקי או בטבעת או שמצאו בין כליו אפי' לזמן מרובה כשר. פי' לא מצאו ביד אחר אלא בביתו הי' כליו ואם מצא הגט קשור בהן ויש לו טביעת עין בכליו ה"ז כשר דכיון שיש לו טביעת עין בכליו בודאי כי הגט הזה שלו היא. ואע"פ שאין לו טביעת עין בגט כיון שיש לו טביעת עין בכלים אמרי' בודאי דמני' נפל התם או הצניעו שם ושכחו. ולא מצאו אדם אחר אלא השליח מצאו. והילכך בט"ע בכלים הוי הגט כשר וכ"ש בט"ע דגט. אבל אם מצאו אדם אחר לא מהדרינא לי' בטביעת עינא אלא לצרובא מרבנן כדאמרן מפירקן דעיל כרבה בר בר חנה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fad8d16d22e9e85f1c1eb7d4dad3e69b94f9fc0074f5c5f3aa8d038e86367c93