קצץ עמו א' א' אוכל שתים שתים לא יאכל. פי' ארישא קאי כדפריש במה"ק דהו"ל כלוקח וסתמא ברייתא כר"י דאמר גבי לוקח אוכל אחת אחת פטור ואם צירף חייב. ושתים הוי צירוף ולא כר' מאיר דאמר דמקח קובע אפי' באחת:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על בבא מציעא · דף 89b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר אביי ל"ק כאן בארץ כאן בחוץ לאוץ פי' מאי דתניא לעיל ולא יספות במלח ויאכל מיירי בארץ דחייבת במעשר והאי דתניא וסופת במלח ואוכל מיירי בחוץ לארץ שאינה חייבת במעשר. וקאי בין ארישא דאכיל מן התורה ובין אסיפא דאכיל בקציצה ומשום ענבים ודבר אכר לא מיתסר דפירי למתוקי פירא ורבא אוקי תרווייהו בין בארץ בחו"ל ובחדא לא קבעה ספותא ובתרתי קבעא ספותה. וכי קתני שסופת אקצץ דאינו רשאי לאכול שתים שתים אלא אחת אחת. והילכך לא קבעה בהו ספותה וקדמיתא דתני לא יספות מיירי בפועל דרשאי לאכול אפילו שתים שתים הלכך לא יספות. וטעמא משום מעשר דספותה קובעת למעשר בשתים כמו שקובע המקח לר"י אבל משום מתוקי פירא לא מתסר ומותר להבהב אור וליכל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fad8d16d22e9e85f1c1eb7d4dad3e69b94f9fc0074f5c5f3aa8d038e86367c93